תיאור
קצת היסטוריה,
אמות המים בממלכת יהודה הן מערכות הנדסיות קדומות להובלת מים, שנבנו כדי לספק מים לערים מרכזיות, בייחוד בירושלים, במהלך תקופות שונות של ההיסטוריה. ממלכת יהודה הייתה אזור הררי וצחיח בחלקים ממנו, ולכן נדרשה מערכת מתוחכמת שתבטיח אספקת מים סדירה לאוכלוסייה, בייחוד בזמן מצור או בתקופות יבשות.
בתקופת ממלכת יהודה, בייחוד תחת שלטונו של המלך חזקיהו (סוף המאה ה-8 לפנה"ס), הושקעה עבודה רבה במערכות המים, בעיקר בגלל האיומים החיצוניים מצד האשורים. חזקיהו, כחלק מההכנות למצור של סנחריב מלך אשור, בנה את אחת ממערכות המים המפורסמות ביותר – נקבת השילוח.
נקבת השילוח (המוכרת גם בשם נקבת חזקיהו) היא אמת מים תת-קרקעית שנחצבה בסלע, והיא מחברת בין מעיין הגיחון שנמצא מחוץ לחומות ירושלים אל בריכת השילוח שבתוך העיר. אורכה של הנקבה כ-533 מטרים, והיא נחשבת לאחת המערכות ההנדסיות המרשימות של אותה תקופה. תפקידה המרכזי היה להגן על מקורות המים של ירושלים מפני אויבים במהלך מצור, ולהבטיח אספקה רציפה של מים לתושבי העיר.
מערכות מים נוספות:
ירושלים הייתה מוקד מרכזי לפיתוח מערכות מים גם בתקופות מוקדמות יותר, עוד מתקופת הברונזה. מערכות אלו כללו בורות מים גדולים, אמות פתוחות, ותעלות שהובילו מים ממעיינות סמוכים.
– האמה העליונה והאמה התחתונה – אלו אמות שנבנו בתקופות מאוחרות יותר להובלת מים לירושלים מאזור בית לחם. הן היו חלק ממערכת שסיפקה מים לבריכת ממילא ובריכת חזקיהו.
חשיבותן ההיסטורית:
אמות המים בממלכת יהודה היו לא רק הישג הנדסי מרשים, אלא גם אמצעי חיוני להישרדות העיר בעתות מלחמה. מצור על עיר היה דרך נפוצה לכבוש אותה, ולכן הייתה חשיבות רבה ליכולת לשמור על אספקת מים קבועה לתושבים. ירושלים, בזכות מערכות המים שלה, הצליחה לעמוד במצורים רבים, כולל במצור האשורי של סנחריב.
מערכות אלו הן דוגמה לחוכמה הנדסית ולחשיבות הרבה של המים בחיי היומיום והביטחון של ממלכת יהודה. הממצאים הארכיאולוגיים הקשורים לאמות המים, כמו נקבת השילוח ומערכות אחרות, מהווים עדות חיה לכישרון וליצירתיות של תושבי יהודה בתקופת המקרא.
